חלמתי סיוט אתמול בלילה במיטה.
ובסיוט ראיתי את המלאך שלי, בדמות סבתי.
ידעתי תמיד שהיא שומרת עליי מלמעלה,
אבל הפעם,
הפעם היא הייתה שונה, אלוקים.
היא באה עד עליי למיטה, נישקה אותי על מצח והלכה.
ואז התעוררתי.
ולמה זה סיוט אתה שואל.
זה סיוט כי בגלל שהתעוררתי, ידעתי שזה הכל שטויות.
היא לא קיימת יותר אלוהים, אתה מבין?
היא אפילו לא זכתה לראות אותי נולדת, אז איך היא תדע מי אני בכלל?
היה לי קשה, אלוהים שלי.
עדיין קשה לי, אלוקים.
אני לא רוצה להתלונן, אבל לקחת לי אותה יותר מידיי מוקדם.
עוד לא הספקתי לחבק אותה.
עוד לא הספקתי לנשק אותה.
עוד לא הספקתי להגיד לה כמה אני אוהבת אותה.
ותבין אלוקים, לא רק לי זה קשה.
גם לאבא שלי, שחי בלי אימא.
אני כותבת אלוקים, כי אולי ככה תשמע אותי זועקת לך.
אני אוהבת אותה, אלוקים.
פשוט תמסור לה שאני אוהבת אותה.
